אני חושבת שחבר הוא מהדברים החשובים בחיינו, חבר תמיד עוזר.
מכיוון שאנו צריכים להיות בקרבת חברים ככה כל הרעיון של החרם למשל, הוא עניין מעליב ופוגע מאוד ברגשותיו של הילד המוחרם . אני חושבת שאסור להחרים ילדים אפילו אם יש סיבה, כי בחרם לא רק המוחרם נפגע אלא כולם גם מי שמחרים. מי שיזם חרם כזה וינסה לחשוב רגע מה הילד המוחרם מרגיש, בטח ישנא את עצמו ואת ההחלטה שלו להחרים ילד.
ישנם ילדים שחווים את ההרגשה הזאת בכל יום כלומר שעושים עליהם מין חרם קטן למשל על ילדה בכיתה שלי שמעליבים אותה יום יום בגלל שהיא נמוכה .
לפעמים יש רגעים שכל הכיתה ביחד מגובשת, מאוחדת אבל לצערי לפעמים לרגע הזה יש מחר. המורה שלנו עושה הכל כדי שנתגבש לפעמים זה די מצליח לו אבל לפעמים ולרוב לא.
אני חושבת שחבר אמיתי זה מישהו שאפשר לחלוק איתו הכל, לדבר איתו כשעצוב ושהוא יקשיב (וינסה להצחיק אותך תוך כדי). עם חבר, אבל חבר אמיתי החיים יותר קלים ויותר פשוטים, אפילו שזה נשמע קצת מוגזם.
כתבה: ניצן
ניצן, אני מסכימה אם כל מילה שלך! חברים לא מחרימים! ולא קשור גם אנשים שלא חברים לא מחרימים!
השפה הייתה גבוהה וכתבת יפה מאוד.
ניצן,
ריגשת אותי מאוד בסיפורך. אני גם מסכים איתך שלא צריך לעשות חרם על מישהו אפילו אפ יש סיבה, בסה"כ זה פוגע בכולם.
חוץ מהסיפור עצמו, כתבת מאוד יפה, בשפה גבוהה ועשירה ואפשר לראות שאת מתקדמת בתחום העברית.
המשיכי כך,
נדב.
ניצן , לדעתי כתבת בשפה מאוד גבוה , המילים היו מגוונות , התוכן היה מאוד מעניין לקריאה ואני מסכימה עם כל מה שכתבת.
שלום ניצן,
אהבתי מאוד את מה שכתבת.
גם אני חושבת שחרם הוא מעשה איום ונורא.
גם לי בכיתה יש ילד שעושים עליו חרם קטן של הרבה זמן.
עלי עשו חרם וכן זה נורא פוגע… אני גם עשיתי חרם ואני עד היום מצטערת על זה.
זה נורא קשה לעבור ולהתקדם מהמצב אליו נקלעתי.
אני בטוחה שאני לא יעשה על אנשים\ ילדים חרם ואני גם מאוד מקווה שעלי לא יעשו חרם.