מבול של דמעות

"אמא, אבא לאן אתם הולכים?" צעקו אלפי גורים ואז המבול התחיל והמבול היה כמו הדמעות של הגורים. המבול לא הפסיק, ימים על גבי ימים ירד גשם בני הארנב קיפץ על גגות הבתים כדי להינצל מהשיטפון, הוא היה חוזר ואומר לעצמו  "אמא ואבא אמרו שהם יחזרו תוך כמה ימים הם רק הלכו לדודה למה הם לא לקחו אתי איתם" אבל בני לא ידע את האמת, הוא לא ידע שהוריו לא יחזרו שהם עלו לתיבה גדולה לתיבת נוח הוא לא ידע שהם עלו לתיבה עם כול ההורים של הגורים הבוכים הוא לא ידע כלום רק שקרים הוא ידע.
40 יום הגורים עלו כמה שיותר גבוהה אף אחד לא ידע לשחות והשיטפון היה כול כך גבוה שאף אחד לא היה יכול לעמוד שם בלי לטבוע אפילו ג'רי הג'ירף שהוא הכי גבוה מכול הגורים לא יכול היה לעמוד שם אבל לאט לאט המים ירדו וחלחלו  לאדמה בני היה הראשון שירד לאדמה הוא צחק וצחק ואז.. הוא התחיל לבכות אחריו כולם ירדו ובכו רק ג'רי לא  בכה הוא אמר "בוא נלך למצוא את ההורים שלנו." "אתה צודק, כולם להתכנס מסביבי" אמר בני ומשך באפו הוא המשיך: "אנחנו מכירים את היער כמו את כף ידינו בקלות נמצא את הורינו אך הילדים לא ידעו שיש עולם מחוץ ליער וכך כולם ארזו את הבגדים הרטובים ויצאו לדרך,
בימים הראשונים לפני שיצאו מהיער פגשו עוד גורים של נחשים של מקקים ועוד הרבה חיות וכולם הצטרפו לשיירה ופתאום, שאגה כולם נבהלו בני אמר בפחד זה בטח עוד גור שהוריו השאירו אותו לבד אבל ככול שהתקרבו למקור הרעש נגלה לעיניהם אריה גדול בוגר עם זנב מבריק הם פחדו אבל חשבו לעצמם שכבר מצאו את ההורים בני הארנב שאל אותו "ראית את ההורים שלנו?" "לא, ראיתם את חברים שלי בערך בגילי הם נעלמו לפני בערך 46 ימים?" כולם הסתכלו אחד על השני וכנראה גם כולם הבינו שגם הזוג הזה נעדר.  "רוצה להצטרף אלינו אנחנו מחפשים את ההורים שלנו  ואתה תחפש את החברים שלך." ובדיוק שסיים את דבריו בני הארנב הסתכל למעלה ועשה כאילו הוא מתפלל והוא ראה קשת הוא חייך וצחק ואחריו כולם הסתכלו למעלה וצחקו ג'רי שלא הבין לאן להסתכל הצביע לכיוון המשך השביל וצעק "אמא, אבא אתם פה!!" כולם הסתכלו ולאט לאט כול ההורים והחברים הגיעו כולם היו שמחים וכולם התחבקו חוץ מבני, הוריו לא חזרו וההורים של ג'רי סיפרו לו את הנורא מכול "בזמן שהיינו בספינה הוריך נפלו למים" "מה,תיבה, איזה תיבה?" 

תיבת נוח , כמובן!

 כתבה: הדר  יצחק

אודות gifted2011

בלוג זה משמש ללכתיבת רשומות (פוסטים) של תלמידי קורס "כותבים ברשת" לתלמידי מרכז מחוננים במכללה האקדמית כנרת בעמק הירדן
פוסט זה פורסם בקטגוריה ספר הספורים של נבחרת הכתיבה לסיום השנה. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s