לא רוצה לעבור דירה

"לא זה … זה לא הוגן,אני רוצה להישאר כאן!" צעקתי כשהוריי אמרו לי שאנחנו עוברים דירה.
"גל..גלית חמודה אין מה לעשות, אביך קיבל אתמול הצעת עבודה שחבל לסרב לה"
ניסתה אמי להרגיע אותי.
"מותק לילדה כמוך יהיו חברות בכל מקום " ניסה גם אבי להרגיע אותי, עדיין ללא הצלחה.
זה לא הוגן איך הם יכולים לעשות לי את זה, איך הם יכולים להפריד ביני לבין מירי החברה הכי טובה שלי מאז הגן .
"אימא אני יכולה להתקשר למירי שתבוא אליי? " שאלתי את אמי.
"אני חושבת שכדאי שאת תלכי אליה מותק, אני ואבא צריכים לברר פרטים" הציעה לי אימא.
"טוב אני אתקשר" אמרתי ועליתי לחדרי.
"הלו, זאת גלית אפשר את מירי . . ." קיוויתי בליבי שהיא תענה לי.
"מדברת" ענתה לי מירי.
"מירי יש לי משהו לספר אני יכולה לבוא אלייך?" שאלתי.
"חכי שנייה,אני אחזור אלייך ביי" אמרה וניתקה.
צנחתי על מיטתי והתחלתי לבכות.
"הלו גלית זאת מירי, ההורים שלי מסכימים שתבואי אז נתראה טוב ביי"
"ביי" עניתי לה אבל לשווא, היא כבר ניתקה.
"אימא, הלכתי אל תדאגי לקחתי פלאפון" אמרתי ויצאתי.
"טוב חמודה ביי" צעקה לי אמי מחדרה.
"היי גלית" קיבלה מירי את פניי ליד דלת ביתה.
"היי" עניתי בפנים קודרות.
"קרה משהו גלית?" שאלה.
"כן האמת רציתי לספר לך… שאנחנו עוברים דירה לחיפה" אמרתי ופרצתי בבכי.
"אוי לא! את צוחקת עליי נכון?" אמרה בתקווה שאני באמת צוחקת.
"לא אני … אני באמת עוברת דירה !" אמרתי וניגבתי את דמעותיי.
אני ומירי חברות מאז הגן אנחנו עושות הכול ביחד אנחנו אוהבות לצאת לקניות,
אנחנו אוהבות ללכת לסרטים ובמיוחד לאכול גלידה בגלדיריה האיטלקית כאן בעכו.
"יש לי רעיון" אמרה מירי " מחר נצא ליום כיף קניות,סרט וגלידה! מה את אומרת?"
"רעיון מצוין" עניתי לה.
"בואי ניכנס, חם מאוד כאן בחוץ" הציעה מירי ונכנסה.
"טוב" עניתי ונכנסתי אחריה.
"שלום גלית, מה נשמע?" שאלה אותי איב אמה של מירי.
"הכול בסדר" שיקרתי לה.
"אימא אני וגלית יכולות לצאת מחר ליום כיף, אנחנו מספיק גדולות לצאת לבד"         
"כן חמודה, גלית תוכלי לישון אצלנו ולמחרת תצאו יחד" הציעה איב.
"אני צריכה לשאול את אימא" עניתי לה.
"אני אדאג לזה, בינתיים תוכלו לאכול פנקייקס, יש במקרר תחממו לכן" אמרה איב.
"היא מסכימה לך, היא בדרך להביא לך בגדים וגם כסף" צעקה לי איב מהמטבח.
אבא שלי עבד בחברת הייטק ואמי הייתה וטרינרית.
נשמעה דפיקה בדלת ואמי נכנסה "קחי יש לך פה חמש מאות שקל אני מצפה ממך לא לבזבז את הכול" אמרה והגישה לי את חפציי.
"חמש מאות שקל!" אמרתי בשמחה.
ומירי הטרפה אליי "וואו גלית, אנחנו הולכות לעשות כיף מחר!" צעקה מירי.
"יש!" צעקנו שתינו. ועלינו לחדרה של מירי בשמחה.
"בואי נארגן מסיבת פיג'מות אפשר להזמין את רוני ואת דנה,הן לא חייבות לישון פה, הן יכולות ללכת בשתיים עשרה" הציעה מירי בשמחה.
"תגידי להן שיביאו את כל האיפור שיש להם נעשה תחרות" אמרתי.
דנה ורוני היו תאומות זהות כמעט (חוץ מזה שלרוני היה שיער חלק ונקודת חן מתחת לעין ימין ולדנה שיער גלי ופנים חלקות לגמרי) הרוב לא הבדילו בניהן. הן היו החברות הכי טובות של שתינו מאז כיתה א' (למרות זאת, אני ומירי החברות הכי טובות מאז הגן, הזכרתי את זה כבר).
"לא אני לא חושבת שצריך . . . " אמרה לי מירי ורצה לדלת שמול מיטתה, פעם זה היה ארון בגדים אבל עכשיו קנו למירי ארון בגדים גדול יותר, ומאז אין לי מושג מה יש בחדר הישן והקטן הזה.
"וואו זה מדהים" כמעט התעלפתי כשהיא פתחה את הדלת.
" קרמים, לקים,בשמים, איפור יש לך פה הכול" נדהמתי.
" כן סבתא שלי קוסמטיקאית היא מביאה לי ולבת דודה שלי את כל העודפים שנשארים בחנות" אמרה וחיוך ענק פרוש על פניה. " וואו " אמרתי, עדיין לא מצליחה לקלוט.

"הי מה קורה ?" שאלו דנה ורוני בפתח ביתה של מירי.
"הי" ענינו אני ומירי יחד.
"בואו היכנסו, רק שקט ההורים שלי ישנים" אמרה להן מירי.
"וואו" אמרו שתיהן כשמירי הראתה להן את מה שהיא הראתה לי לפניכן, תגובתן הייתה די דומה לשלי.התחלנו במסיבה והזמן עבר מהר כל כך שלא שמנו לב שכבר הגיע הזמן של רוני ודנה ללכת.

"טוב ביי" אמרו שתיהן ואני ומירי הלכנו לישון בידיעה שמחר יהיה יום ארוך מאוד.

"בוקר טוב" אמרה לי מירי בניסיון להעיר אותי. "בוקר טוב" עניתי לה עדיין חצי ישנה.|
"בואי צריך למהר, אמא שלי אמרה שהיא תסיע אותנו בעשר, עכשיו עשרה לתשע צריך למהר!"
"טוב טוב תירגעי" עניתי לה. התלבשנו מהר לקחתי את הארנק ויצאנו לדרך.
"ביי בנות,מירי תתקשרי אליי אם תהיה בעיה" השאירה אותנו איב ונסעה משם.
"ביי אמא " צעקה מירי ונופפה לשלום.

בסוף היום הגענו 'שפוכות' לביתה של מירי וצנחנו על מיטתה.
"בנות איך היה?" שאלה איב בשמחה.
"נהדר אימא" אמרה מירי "נפלא" אמרתי גם אני.
"טוב בנות, גלית אימא שלך התקשרה, היא רוצה שתבואי הביתה יש לה הפתעה בשבילך"
"אימא גם אני יכולה לבוא עם גלית?" התחננה מירי.
"גלית תחליט" אמרה לה איב והלכה למטבח.

אני החלטתי כבר. " יצאנו, ביי" אמרנו שתינו.

כשהגענו לביתי חיכתה לי אימא בפתח וחיוך גדול פרוש על פניה.
"בואו בנות היכנסו,אבל לפני ההפתעה אני רוצה לדעת כמה כסף בזבזת?" שאלה אמי .
"בזבזתי בערך 350 שקלים אני אתן לך את הכסף אחר כך אבל מה ההפתעה?" שאלתי
"היא מחכה לך בחצר " אמרה והובילה אותנו לדלת האחורית.

"אוי הוא כזה מתוק!!!" אמרתי כשפתחתי את הדלת.
לפני עמד אבא מחזיק בגור כלבים קטן ושחור .
"נכון ,לכלבה של אחת הלקוחות שלי הייתה בעיה בהריון, בסוף התברר שיש יותר מדי גורים בבטנה והייתי צריכה להוציא אותם במהירות אחרת הכלבה והגורים ימותו, לבסוף הצלחתי וכאות תודה היא הביאה לי את אחד הגורים" הסבירה אמי.
"אבא אני יכולה להחזיק אותו?" שאלתי
"ברור חמודה איך תקראי לו?" שאל אבי .
"אקרא לו ארתור" אמרתי וחיבקתי את הגור החדש.

כתבה: נעם בן מאיר