מיומנה של זהר – פרק 3

יומני היקר

ההורים שלי החליטו שנטוס לשנה להודו.
לאמריקה ,לצרפת ,לאנגליה ,ולקנדה הייתי שמחה לטוס אבל להודו? דווקא להודו? מצד אחד הייתי שמחה לטוס לשנה ולהיפטר מכוכבה, ורד איילת והבנים,אך מצד שני אני רוצה להישאר פה,כי כאן אני מכירה את כולם ויודעת איך בדיוק צריך להרביץ להם,וחוץ מזה,אני צריכה להכות שוב את ערן קופרשתוק…מה דעתך?

חשבתי וחשבתי והחלטתי שאני לא רוצה לטוס, אני רוצה להישאר כאן! אני מחבבת את המושב, יש מורות נוראיות  יותר מכוכבה, וחוץ מזה אני לא כל כך טובה באנגלית.
איך אני אסתדר?
טוב ,אז מה דעתך, איפה כדאי לי להסתתר?
די,אני בלחץ…
ואם לא אצליח למצוא מקום מחבוא?

יומני היקר,

עברו כמה ימים ומצאתי את המקום המושלם!
ליד המושב שלנו יש יער ענק ומדהים עם מלא עצי אקליפטוס.
באחד הגזעים יש מקום ל – 3 בנות כמוני בלי להרגיש צפיפות. רק מדבר אחד אני פוחדת, שחרקים יתפסו עלי בלילה, איחס!

שלך, זהר.

כתבה: שקד לדרברג

אודות gifted2011

בלוג זה משמש ללכתיבת רשומות (פוסטים) של תלמידי קורס "כותבים ברשת" לתלמידי מרכז מחוננים במכללה האקדמית כנרת בעמק הירדן
פוסט זה פורסם בקטגוריה יומנה של זהר, עם התגים , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

2 תגובות על מיומנה של זהר – פרק 3

  1. דנה הגיב:

    איזה מהמם!

  2. ניצן הגיב:

    כל הכבוד! קטע טוב ומעניין

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s