יומני היקר
ההורים שלי החליטו שנטוס לשנה להודו.
לאמריקה ,לצרפת ,לאנגליה ,ולקנדה הייתי שמחה לטוס אבל להודו? דווקא להודו? מצד אחד הייתי שמחה לטוס לשנה ולהיפטר מכוכבה, ורד איילת והבנים,אך מצד שני אני רוצה להישאר פה,כי כאן אני מכירה את כולם ויודעת איך בדיוק צריך להרביץ להם,וחוץ מזה,אני צריכה להכות שוב את ערן קופרשתוק…מה דעתך?
חשבתי וחשבתי והחלטתי שאני לא רוצה לטוס, אני רוצה להישאר כאן! אני מחבבת את המושב, יש מורות נוראיות יותר מכוכבה, וחוץ מזה אני לא כל כך טובה באנגלית.
איך אני אסתדר?
טוב ,אז מה דעתך, איפה כדאי לי להסתתר?
די,אני בלחץ…
ואם לא אצליח למצוא מקום מחבוא?
יומני היקר,
עברו כמה ימים ומצאתי את המקום המושלם!
ליד המושב שלנו יש יער ענק ומדהים עם מלא עצי אקליפטוס.
באחד הגזעים יש מקום ל – 3 בנות כמוני בלי להרגיש צפיפות. רק מדבר אחד אני פוחדת, שחרקים יתפסו עלי בלילה, איחס!
שלך, זהר.
כתבה: שקד לדרברג
איזה מהמם!
כל הכבוד! קטע טוב ומעניין