בחופש הגדול – פרק 2

יש, יש, יש, יש, יש, יש!!!

אימא שלנו הרשתה להשאיר את הכלב לתקופת ניסיון קצרה,כשבוע בערך. "איזה כיף,תודה אימא!!! " הודיתי לאימי בארוחת הצהריים. "אם אתן תראו אחריות ותטפלו בו יפה, הוא יישאר,אבל אם לא נצטרך למסור אותו " הצהירה אימא בעודה מפנה את הכלים מן השולחן. "אנחנו נטפל בו יפה, מבטיחות, נכון רוני? " אמרה אחותי. "כן דנה אנחנו נטפל בו " אמרתי ורצתי לחדרי. הכלב רץ אחרי, מבולבל לא מבין לאן הלכתי. ניסיתי לקרוא לו "בוא … בוא אלי " נזכרתי שעדיין לא מצאנו לא שם. "דנה, דנה בואי לחדר שלי בבקשה " צעקתי אליה. "מה את רוצה ? " היא שאלה כשנכנסה לחדרי. "איך ניקרא לכלב? " שאלתי אותה כשהכלב על ברכיי. "אני לא יודעת נצטרך לחשוב ביחד " אמרה והתיישבה לידי. "בנות, היה לי יום ארוך ואני רוצה לנוח, אתן יכולות להיות בשקט " ביקשה אימי. "כן אימא, אבל יש לי שאלה, איך נקרא לכלב? ". "הממ… אני חושבת שהשם לאקי מאוד יתאים לו " אמרה אימא בחיוך. "טוב שיהיה לאקי" אמרתי והחזרתי לה חיוך…

כתבה:נעם בן מאיר