מציאות או חלום – ספור בהמשכים – פרק 2

יוסי התעורר..הוא הסתכל בשעונו וראה שכבר שמונה בבוקר עברו כבר חמש עשרה שעות מאז שאמו עזבה את הבית.  הוא חשב לעצמו בעצב: "אבא שלי נהרג במלחמה זה לא מספיק?" , "עכשיו גם אימא?", "אני לא רוצה שהיא תמות" כך אמר לעצמו בלב.  פתאום נשמעו דפיקות חזקות בדלת יוסי רץ לכיוון הדלת אך נעצר. מי זה חשב בליבו? כדאי לפתוח? הרי אני לבד בבית… ומה אם זה מישהו זר? אבל אימא, אולי אימא איבדה את המפתח? הוא פתח סדק…איזו אכזבה!!!! הייתה זאת השכנה שרצתה מעט סוכר, יוסי רץ למטבח, הוא הושיט לה את הסוכר ורצה לסגור אחריה את הדלת אך הדמעות פרצו.
"מה קרה?" שאלה אותו השכנה והוא סיפר לה על מה שאירע אמש. השכנה שהרגישה את מצוקתו של יוסי התקשרה למשטרה והודיעה על היעדרות האימא, המשטרה הגיעו במהירות אל ביתו של יוסי "מתי אמא עזבה את הבית? " באיזו שעה היא חוזרת בדרך כלל?" האם התקשרה מאז שיצאה ?" מבול של שאלות נחתו על יוסי ההמום. הוא ענה במהירות על כל שאלה והיה בטוח שמיד הם יוצאים לחפש אחריה . השוטר היסס לרגע ואמר: "אני לא יכול לעשות כלום בנידון עד שיעברו ארבעים ושמונה שעות", יוסי שעד אז התנהג כמו גבור , פרץ בבכי גדול.  השוטרים אספו את חפציהם ועזבו את הבית. יוסי והשכנה, נשארו בבית. לשניהם פרצוף מתוח ומפוחד כשהם לא יודעים מה לעשות.

כתב: דור סוויסה