האם כל אחד יכול לכתוב?

האם כל אחד יכול לכתוב ?
איך מתמודדים עם קשיי כתיבה?
מעטים האנשים המיטיבים לכתוב ועושים זאת בקלות. רבים יותר אלו האוהבים לכתוב – אך נרתעים מפני הכתיבה, מתחמקים ממנה, ודוחים את מטלות הכתיבה שלהם שוב ושוב עד רגעע האין בררה. ויש גם רבים רבים ביננו שבטוחים שהם אינם מוכשרים לכתיבה. "לי פשוט אין כשרון כתיבה, זה מצב לא טבעי בשבילי. זה קשה לי. אני שובר את הראש, זה פשוט לא יוצא.. ".
שלוש  סברות כוזבות על כתיבה:
א. יש החושבים שאם קשה לי סימן שאין לי כשרון כתיבה
מתוך עדותו של יהודה אטלס:
"…. לכתוב בשבילי זה לעבוד קשה, לכתוב ולמחוק, לכתוב ולזרוק, להתייאש, להתעצבן, להחליף עטים, לרוץ למקרר… זה לוקח זמן, זה מצריך סבלנות.. להמציא משהו זה קשה"        מתוך: "סודות מחדר הכתיבה" מאת: מירי ברוך
מתוך עדותה של דבורה עומר:
"…. אני לא  מאמינה במוזות. חושבת שזו המצאה של עצלנים. אני מאמינה בחריצות. יש ימים קשים,
בהם לא מצליחים לכתוב דבר או לא מרוצים ממה שנכתב" .
מתוך: "מכותב לקורא" מאת שוש ברוש  

ב. הכותבים המוכשרים כותבים הכל במכה אחת
מתוך עדותו של יהודה אטלס:
" … כל שיר נכתב אולי במאה או במאה וחמישים צורות שונות, והוא מקבל את הגיבוש הסופי. זה לוקח זמן, זה מצריך סבלנות. השיר הנועל את הספר "ורק אני לא" וכמו כן זה הנועל את "אני רוצה שפתאום" נכתבו כל אחד במשך שבע שנים. זה לא שאני יושב שבע שנים רצופות וכותב, אבל בכל פעם אני חוזר ל השיר ומנסה שוב, עד שהוא נגמר …"
מתוך: " סודות מחדר הכתיבה " מאת מירי ברוך

עדותו של עמוס עוז:
"…אני כותב טיוטות. לא שאני כותב טיוטה ומעתיק לנקי פעם אחרי פעם, אלא כותב גרסה ועוד גרסה, וכשיש חמש או שש גרסאות אני מניח אותן על השולחן ומסתכל עליהן ומכולן עושה אחת" . בתוך  "מקורא לכותב" מאת שוש ברוש

עדותו של ע. הלל
"… אני תמיד כותב טיוטה ואחר כך משפץ, משנה ומתקן, עד שאין לי יכולת לשנות…"
מתוך: "סודות מחדר הכתיבה" מאת מירי ברוך

ג.  הכתיבה היא ניסוח בכתב של רעיונות מוכנים

עדותו של עמוס עוז
"כשאני יושב לכתוב סיפור, יש לי כבר אנשים. מה שקוראים "דמויות" בדרך כלל יש איש  או אישה, במרכז וסביבם, או מולם, אחרים. עדיין אני לא יודע מה יקרה להם, מה הם יעוללו זה לזה, אבל הם יתאספו אצלי ואני כבר מנהל איתם שיחות , ויכוחים וגם קטטות…
…לי נדמה שאני יודע מה אני רוצה לעשות: מה בהתחלה, מה באמצע, מה בסוף. הייתה אפילו תקופה.. שאז לא הייתי יושב לכתוב לפני שידעתי את כל הסיפור בעל פה מההתחלה ועד הסוף.. והכתיבה עצמה , הייתה כמו הכתבה.
עכשיו אני כבר הרבה פחות גיבור.. וכך קורה, שאני מתחיל ונדמה לי שאני יודע מה יהיה, ומתברר שלא. אני רוצה שהאנשים בסיפור יעשו כך וכך ופתאום הם רוצים אחרת לגמרי.. "
מתוך:  באור התכלת העזה" מאת עמוס עוז

עדותה של גלילה רון פדר
"…בשבילי, כתיבת ספור היא כמו יציאה לטיול רצוף הפתעות. אף פעם אינני יודעת מה יקרה. אף פעם איני יודעת לאן אגיע. לעולם לא אכין לעצמי מראש ראשי פרקים, שהרי אם מההתחלה אדע את הסוף, תאבד לי חווית המתח" …אני יוצאת לטיול. יש לי מפה. יש לי כיוון. יש לי מצפן. יש לי יעד. אבל אין לי מושג איזה נוף יתגלה לעיני ומה יצוץ לי פתאום מבין הסלעים"               
מתוך: "סודות מחדר הכתיבה" מאת מירי ברוך

מה אתם חושבים על העדויות האלו ?
האם משהו ממה שמעידים הסופרים על עצמם מזכיר לכם קשיים שאתם נתקלתם בהם?
האם גם לכם יש מחסומי כתיבה?
איך אפשר לפתוח את המחסומים האלו ?

 

אודות gifted2011

בלוג זה משמש ללכתיבת רשומות (פוסטים) של תלמידי קורס "כותבים ברשת" לתלמידי מרכז מחוננים במכללה האקדמית כנרת בעמק הירדן
פוסט זה פורסם בקטגוריה מחשבות על כתיבה - אימונים לקראת כתיבה לשם חשיבה, עם התגים , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

4 תגובות על האם כל אחד יכול לכתוב?

  1. נתנאל לנגרמן הגיב:

    אני חושב שעדותם של סופרים חשובה אבל לא יותר מעדותם של אנשים רגילים!

  2. נבו חזן הגיב:

    הכתיבה היא מחשבה מעניינת שעוברת לנו בראש ושאנחנו רוצים לשתף אותה עם כולם

  3. נבו חזן הגיב:

    להלהלהלהלהלהלהלהלהלהלהלהלהל אין לי מה לכתוב אין לי מה לכתוב

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s